סיימתי לברר אתמול מקרה שרובו התנהל בתכתובות/הקלטות במדיה הדיגיטלית. הנילון (=מטריד לכאורה) לא הבין מה הבעיה, למה מאשימים אותו בהטרדה מינית כשהוא לא נגע, לא נפגש אפילו, ולא דיבר עם המתלונן ואפילו לא הפנה אליו באופן ישיר חלק מהדברים שנעשו. אם זה המצב, הוא הלין, איך יכול להיות שהוא הטריד מינית מבלי להיות נוכח פיזית מול וליד המתלונן ואפילו מבלי שהפנה אל המתלונן (בחלק מהדברים) את המעשים המיוחסים?
הובהר לו שגם שימוש במדיה הדיגיטלית עלול להיחשב הטרדה מינית, בהנחה שהמעשה בעל אופי מיני מבזה או משפיל, אז הוא טען שאם לא מתאים למתלונן מה שהוא כתב או שלח בקבוצה (אפילו לא למתלונן באופן אישי…) אז שיתעלם, ימחק או לא יענה .. ובכלל, למה צריך לעשות ככ הרבה ענין מהתכתבות מטופשת שנועדה בסה"כ להצחיק?
אז זהו… שזה משנה. וירטואלי, פיזי, עם כוונה מינית או ללא, עם כוונה להשפיל או ללא, תוכן בעל אופי מיני גם במרחב וירטואלי עלול להיחשב הטרדה מינית. אט אט, מבלי לשים לב, נוספה לנו זירה חדשה כבר בשנות ה-90 עם המיילים, הפורומים, והצ’אטים הארגוניים. ברגע שהעבודה עברה להתנהל גם בצ’אטים וקבוצות, הטרדה ופגיעה עברו איתה ביחד, כדיירות משנה. הזירה הדיגיטלית היא לא ‘תוספת’, היא היום חלק בלתי נפרד מסביבת העבודה של כולנו. ואם לא די בכך, אז “עקבות דיגיטליים” נהפכו לראיות וההטרדה המינית החלה לחצות את גבולות העבודה גם לתוך החיים הפרטיים.
בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998, יש גם התייחסות למדיה דיגיטלית באופן מפורש, כשמדובר בפרסום תצלום/סרטון/הקלטה בעל אופי מיני- “פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות את האדם, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.” להלן כמה הבהרות מקצועיות וחשובות שכדאי מאד להכיר כממונה למניעת הטרדה מינית. כדי שמשהו ייחשב הטרדה מינית:
- לא נדרש מגע פיזי
- לא נדרש שהפרסום יהיה פומבי. גם הפצה בקבוצה סגורה (כמו ווטסאפ, סלאק וכו') יכולה להיחשב פרסום
- גם אם הצילום/ההקלטה נעשו בהסכמה, הפרסום עצמו בלי הסכמה נפרדת עלול להוות הטרדה מינית
- ההתמקדות היא בפגיעה בכבוד, השפלה או ביזוי, ולא לא רק בעירום או בתוכן מיני בוטה
הרבה פעמים, לפני שאני נכנסת להעביר הדרכות בארגון, מבקשים ממני בשיחת ההכנה שאני עושה, לעצור רגע ולתת דגשים דווקא על מה שקורה “בין השורות”. ההטרדות והפגיעות שמתרחשות במרחב המקוון: בקבוצות ווטסאפ מחלקתיות, בסלאק, Teams, במיילים ובתגובות קצרות עם אימוג׳ים מסוימים.
קבוצות עבודה זמינות 24/7, התגובות שם הן מהירות, וההגדרה בין “חברתי” ל”מקצועי” הופכת להיות מאד מטושטשת. זה נראה לפעמים שולי או “רק בצחוק”, אבל בפועל זו אחת הזירות הרגישות והנפיצות ביותר בארגון, כי הכול מתועד, מופץ בקלות, ונחווה אחרת לגמרי במיוחד כשזה מול קבוצה.
מה התפקיד של ממונה למניעת הטרדה מינית כשמגיעה פנייה על התנהגות בעלת אופי מיני במדיה הדיגיטלית?
- להתייחס למקרה בדיוק באותו אופן שהיינו מתייחסים אליו אילו התרחש במרחב לא וירטואלי:
- לסווג נכון את האירוע. לפעמים זה תחת החוק למניעת הטרדה מינית (רמיזות/אופי מיני/השפלה על רקע מיני), לפעמים זה עם גוון של בריונות או חוסר כבוד. כך או כך כשמדובר בתרבות עבודה ובחציית גבולות, אסור להתעלם ויש לקיים בירור:
- איסוף מדויק של העובדות
- לראות את ההתכתבויות ולבקש צילומי מסך מלאים (כולל תאריך/שעה/הקשר, ולא רק הודעה אחת)
- להבין מי בקבוצה, מי יזם, מי הגיב, האם יש דפוס חוזר
אחרי שמבררים, וממליצים המלצות, חשוב מאד לעשות התערבות שמפסיקה דפוס ולא רק לקיים "שיחת אזהרה/הבהרה”:
- תיעוד מסודר (גם אם “זה רק אימוג’י”)
- הבהרת כללים לקבוצות וירטואליות בעבודה
- חידוד מה תפקיד המנהלים
- נקיטת צעדים משמעתיים/ניהוליים בהתאם לחומרה ולחזרתיות המעשים
מה מנהל/ת יכול/ה וצריך/ה לעשות במקביל?
- קודם כל לתת ביטחון ולדאוג לנטרול המשך פגיעה
- לוודא שהעובדים/ות בטוחים/ות, ושאין חשש להסלמה/נקמה
- אפשר לבקש לעצור זמנית את השיח בקבוצה או להנחות את מנהל/ת הקבוצה להקפיא תגובות ולהוציא את "העוקץ" הגס מהקבוצה
איך מונעים מראש? הדרך הכי יעילה היא לא "עוד הרצאה על החוק" אלא כללי משחק פשוטים שמוטמעים:
מומלץ מאד לתת כלים פרקטיים להטמעה מבחינת מניעה:
- להגדיר בכל קבוצה מנהל/ת קבוצה שיהיה בעל/ת סמכות “לעצור שרשור”
- לשלב במפגשי צוות (10 דקות, לא יותר) דוגמאות או אימוג’י שהם מותרים ורלוונטיים וכאלו שלא ומה המסר שעלול לעבור כששולחים אותם
- לעשות “ריענון” (אפילו אחת לרבעון) על תרבות שיח דיגיטלית
- לקבוע מסלול פנייה ברור: לממונה למניעת הטרדה מינית/HR, אופציה אנונימית ודיסקרטית
- להגדיר שקבוצת עבודה = תקשורת מקצועית
- במרחב וירטואלי (וגם פיזי) אין מקום לרמיזות מיניות, ובלי “בדיחות” עם משמעות כפולה
- בלי שיימינג, לעג או עקיצות – גם לא באימוג’י
- יש למנהל/ת ביקורת מקצועית? מצוין. בפרטי ובשפה עניינית.
- יש לעובד/ת ביקורת על עובד/ת אחר/ת? לא בקבוצות. אפשר לעשות זאת באמצעות המנהל/ת ותמיד בענייניות, כבוד, בנימוס ובנועם
- אם יש ספק לגבי משהו, לא שולחים, לא מפיצים, לא אומרים, לא מטרילים
- מנהל/ת הקבוצה אחראי/ת לאכיפת הכללים
אם גם אצלכם/ן מגיעות פניות על “צ’אט מחלקתי נפיץ", אל תחכו שזה יתפוצץ כי זה לא אירוע טכני. זו תרבות. ותרבות מנהלים בזמן אמת. לקבלת המדריכים שלנו בנושא מדיה דיגיטלית והתנהלות מקוונת נאותה, מוזמנים/ות לפנות אלינו
