מי אתם, נרקיסוס או אקו? מכירים כאלו בארגון?

על הקשר בין פוגען/ית לבין נפגע/ת – מה בין מיתולוגיה יוונית והתנכלות תעסוקתית?
התעמרות

הבת הבכורה שלי לומדת קורס מיתולוגיה באופן מקוון (😊  אגב, זו הזדמנות לומר כל הכבוד למורה המצטיינת נגה רוזנפרב! היום היא למדה על נרקיסוס: "נרקיסוס היה נער יפה תואר ובנו של אל הנהר. כולם התאהבו בו, אך הוא היה גאון ויהיר ודחה את כל מי שחיזרו אחריו. הנימפה אקו היתה מאוהבת בנרקיסוס, אבל בגלל הכישוף שהטילה עליה הרה לא יכלה לשוחח עימו ורק ישבה והסתכלה עליו. היא יכלה רק לחזור על מה שאומרים לה ולכן יום אחד כשצעק לעברה- "האם את חושבת שאני רוצה לראות אותך כל הזמן?" היא חזרה על דבריו: "כל הזמן, כל הזמן". נרקיסוס לעג לאקו ואקו המסכנה שנעלבה עד עמקי נשמתה, ברחה והסתתרה בין המערות והצוקים. הצער גרם לה לחלות, היא לא אכלה ושתתה ומיום ליום רזתה עד שהרה ריחמה עליה והפכה אותה לסלע. נרקיסוס בכלל לא שם לב שאקו נעלבה ממנו ועזבה אותו. נמסיס אלת הגורל החליטה ללמד אותו לקח וגרמה לכך שיתאהב בבבואתו שנגלתה אליו במי הנהר בעת שרחץ את פניו. בכל פעם שנרקיסוס ניסה לגעת בבבואתו היא נעלמה וכך הוא נשאר על גדת הנהר, מתבונן בעצמו, לא אכל ולא שתה עד שלאט לאט דעך ומת"

הסיפור המיתולוגי הזה מאד דומה לדפוסי ההתנהגות של פוגענים.ות ונפגעים.ות מהתנכלות תעסוקתית. הבעיה שפעמים רבות קשה לזהות את נרקיסוס או אקו ואם לא מציבים גבול לנרקיסוס בארגון הוא ימשיך ויתעמר ולא ידעך בנהר… היום התארח בדניאל בית של ייעוץ ופ"א הפסיכולוג התעסוקתי  איתן מאירי. מאירי הגדיר את המאפיינים האישיותיים של נפגעים.ות ופוגענים.ות, ומולי עלתה דמותם של נרקיסוס ואקו. בניגוד למטרידים.ות מינית, למתנכלים.ות יש דפוס אישיותי-

 מיהי בד"כ דמות הנפגע.ת?

דמות הנפגע.ת מהתנכלות, היא דמות מוסרית, ערכית, שחקן קבוצתי, עוזר, מסייע, בהוויה שלו "אנחנו" קודם ל"אני". בד בבד יש לו נטייה לרצות, ואמונה פנימית בטוב. אחד הדברים המהותיים בהתנהלותו היא שכשהוא נתקל ברשע, התגובה תהיה- לא יכול להיות. אם מתעמר מגיב בחומרה כנגדו הוא יחפש צידוקים רציונאליים שיסבירו את ההתנהגות- "כנראה שהיה לו יום קשה..", "היא עוברת גירושין קשים.." ופעמים רבות יישא באשמה בעצמו- "עשיתי משהו איום ונורא". הבסיס של נפגע מהתנכלות הוא טוב. מאירי מכנה זאת "נשמה של עובד.ת סוציאלי.ת".

מי זו דמות הפוגע.ת?

לדבריו של מאירי קיימים שלושה סוגים של פוגעים.ות-

  1. א.נשים שלא יודעים.ות לנהל– מנהל.ת שבארגז הכלים שלהם יש רק פטיש ולכן כל בעיה עבורם היא מסמר. אנשים עם מוטיבציה להצליח אבל מעולם לא לימדו אותם ניהול או מנהיגות, ובשם המוטיבציה והרצון להביא תוצאות, הם פוגעים.ות באחרים.ות. התקווה היא, שפעמים רבות ניתן לעבוד עימם.ן ולשפר מיומנויות ניהוליות ותקשורת בינאישית. מניסיוני כמבררת בארגונים, יכולה להעיד על אחת מהמתעמרות הקשות שפגשתי, שהסכימה להצטרף לתהליך ליווי וההתנהגות שלה השתנתה. כשבאתי לעשות ביקורת באותה מחלקה, העובדות סיפרו על שיפור מדהים ועם זאת, אחרי 8 שנות התעמרות קיים החשש האמיתי "שמתישהו.. הפיוז יעלה לה והיא תחזור לסורה".
  2. אנשים.ות שהכוח משנה להם את המוח– א.נשים שהתנהגו כראוי עד שקיבלו כח ושררה שהשחית אותם. חטא ההיבריס כפי שהמיתולוגיה מכנה, חטא היוהרה. לדאבוננו בימים אלו יש דוגמאות רבות לעניין, והדוגמאות לטיפוסים כאלו רבות מספור.
  3. א.נשים בעלי דפוס אישיותי הכולל שמונה תכונות– רהוט, כרזימטי, חכם, מניפולטיבי, אלגנטי ואסתטי. כלפי חוץ מאד מרשים אולם חסר מוסר ועכבות. לטיפוסים כאלו אין "אורות אדומים" והם חסרי ריסון פנימי. בקיצור, מטפחים נרקיסיזם בדיוק כמו בסיפור המיתולוגיה הידוע. תפיסת העולם שלהם.ן היא – "מה שמותר לי- אסור לאחרים", "אחרים.ות נועדו לשרת אותי". מאירי מדגיש, כי אחד המאפיינים המרכזיים הוא הריק הפנימי שלהם –  בור באישיות. כזה שהפוגע.ת רוצה להגן עליו. ההבדל היחיד בין הדמות המיתולוגית לפוגע הוא שהמתעמר אינו דועך כנרקיסוס, נהפוך הוא ,הוא הולך ומתמלא מעצמו

חשוב לציין כי 2% -1  מהאוכלוסיה הבוגרת בעולם הם עם הפרעות נפשיות של נרקיסיזם ופסיכופתיה. בקרב מנהלים בכירים האחוז גבוה יותר.

דפוסי האישיות מראים לנו שתי אישיויות הפוכות. למעשה תכונות הנפגע.ת הן כמו מראה הפוכה ומכוערת של אישיותו של הפוגע.ת ולכן הוא יעשה הכל כדי לנטרל את הנפגע.ת ולסלק אותו מהארגון. תכונותיו החיוביות של הנפגע מהוות איום עליו כי הן חסרות לפוגע.ת… הפוגע.ת אינו מוסרי, לא שחקן קבוצתי, עושה רושם ומניפולציות כאילו  הוא שחקן קבוצתי אבל הוא מחויב  רק לעצמו ו"לאני". המומחיות שלו היא לשקר ולא להנהיג. נרקיס אמיתי של הביצה! תכונותיו של הנפגע.ת, כאמור, חסרות לפוגע והן מראות לו איזו בבואה מכוערת היא אישיותו. מה גם שחוסר היכולת של הנפגע.ת להציב גבולות, ואמונתו בטוב, פעמים רבות, מאפשרת התנכלות ומהווה פלטפורמה נוחה לפגיעה ישירה.

בעולם מדברים על פי 4 יותר ההתנכלויות תעסוקתיות מאשר הטרדות מיניות. למעשה גם בימי הקורונה (מעניין אם יש סיפור מיתולוגי על דמות בשם קורונה..) והבידוד עובדים.ות משתפים.ות  אותנו בהתנהגויות מתנכלות.

אז איך מתמודדים.ות אל מול התנהגות פוגענית? מה ההמלצות של מאירי? 

  1. אם מישהו.י מתנהג בגסות, תאמינו לו.ה- הוא באמת כזה! אל תחפשו תירוצים או סיבות להצדיק אותו ואת התנהגותו
  2. הכוונה לא חשובה- רק ההתנהגות. מומלץ להסתכל על המעשים ולא על הדיבורים- "מעשיך יקרבו ומעשיך ירחיקוך"
  3. ידע זה כוח- ככל שנזהה את הסימנים המקדימים ואת דרכי הפעולה, ניתן יהיה להפסיק את ההתנהגות ולהציל חיים

 ומה ההמלצות שלנו למעסיק? 

  • לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בנוגע להתעמרות בעבודה ולבירור התלונה, לרבות מינוי ממונה לתחום.
  • לברר ולטפל באופן מיידי בכל תלונה.
  • לעשות כל שניתן למנוע את הישנות ההתעמרות ולפעול לתיקון הפגיעה.
  • לקיים הדרכות להעלאת המודעות לנושא- ראשית למנהלים.ות ולאחר מכן לעובדים.ות. לרבות הדרכות התנסותיות לתרגול התנהגות אסרטיבית אל מול פוגען.

 זו הזדמנות להודות לאיתן מאירי על הרצאה מרתקת ומעניינת ובכלל על התרומה הגדולה שלו בישראל להעלאת המודעות לחשיבות הטיפול ומניעת התנכלות תעסוקתית. מאחלת לכולנו ימים בריאים, שמחים ובטוחים. לא רק מקורונה, אלא גם מהתנהגויות בריוניות, מתעמרות ולא מכבדות.

#לחיי_תרבות_ארגונית_מכבדת_לאדם_ולחוה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קטגוריות

פוסטים נוספים

שכר בין נשים וגברים- מורן- את איש או אישה?!

מהו הסוד הגדול והשמור ביותר בכל מקום עבודה?
השכר
מגיל צעיר אנחנו יודעות שאסור לנו לדון בשכר או בכסף . ונכון, לנו הנשים, יש נטייה להעריך משרה עם עשייה משמעותית על פני משרה שהשכר בה גבוה, אבל האם בבחירות הקריירה שלנו אנחנו בוחרות לקבל שכר נמוך יותר על אותה המשרה בדיוק שמבצע קולגה גבר?

לקריאת המאמר»

מה בין חיזור להטרדה?

אחת השאלות המשפטיות המהותיות הינה-  היא מתי חיזור הופך להטרדה מינית?- במקרה הנדון היה מדובר במגע ללא הסכמה, קרי חשש למעשה מגונה. האם מדובר במעשה מגונה- מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני?. הפסיקה שלפנינו, מתייחסת לשני קולגות בתפקידים בכירים במשטרה, שניהם מכירים מהעבודה, שניהם חוזרים ממשימה, מבושמים קלות, חניכים באותו קורס יוקרתי. ברכב עוד שני קצינים/ות נוספים. האם עסקינן בהטרדה מינית או מדובר בחיזור לגיטימי בין שני קולגות? נשאלת השאלה, מתי עובר הגבול בין חיזור להטרדה?

לקריאת המאמר»

פס"ד אורלי סלע

בפס"ד שניתן לאחרונה בביה"ד הארצי לעבודה בנושא הטרדה מינית עלתה השאלה של המצאת חומרי הבדיקה של הממונה הבודקת החיצונית למניעת הטרדה מינית ועדויות נוספות. הפסיקה משמעותית כי היא מהווה נדבך נוסף בחיזוק מעמדה של הממונה למניעת הטרדה מינית

לקריאת המאמר»
דילוג לתוכן