פס"ד אורלי סלע

בפס"ד שניתן לאחרונה בביה"ד הארצי לעבודה בנושא הטרדה מינית עלתה השאלה של המצאת חומרי הבדיקה של הממונה הבודקת החיצונית למניעת הטרדה מינית ועדויות נוספות. הפסיקה משמעותית כי היא מהווה נדבך נוסף בחיזוק מעמדה של הממונה למניעת הטרדה מינית

פס"ד אורלי סלע ביה"ד הארצי


בפס"ד שניתן לאחרונה בביה"ד הארצי לעבודה בנושא הטרדה מינית עלתה השאלה של המצאת חומרי הבדיקה של הממונה הבודקת החיצונית למניעת הטרדה מינית ועדויות נוספות. הפסיקה משמעותית כי היא מהווה נדבך נוסף בחיזוק מעמדה של הממונה למניעת הטרדה מינית.

במקרה הנדון מדובר על ממונה חיצונית שבדקה אירוע של הטרדה מינית.  במהלך הבדיקה, הממונה החיצונית נתבקשה למסור את חומרי הבדיקה. ביה"ד האזורי אף קבע שעל הממונה לגלות חומרים מן הבירור. חשוב לציין כי, ההתייחסות היתה לחומרי בדיקה של מתלוננת אחרת שאינה התובעת ביחס לאותו הנילון.

ביה"ד הארצי דן בבקשה של הממונה החיצונית הבודקת להיות צד להליך משפטי. ביה"ד הארצי קבע כי לבודקת החיצונית זכות להגיש ערעור על החלטה זו שכן מדובר במסמכים ועדויות שנאספו על ידה. מדובר בלשון ביה"ד "בבעל דין בפועל"- זאת בהינתן, שהבודקת אינה צד להליך המשפטי.

סוגיה חשובה שנדונה בביה"ד היתה האם יש לקבוע חיסיון למסמכים ולעדויות שנאספו ע"י הבודקת בהליך הבדיקה?

התקנות למניעת הטרדה מינית מחייבות בירור ללא דיחוי, תוך הגנה מרבית על כבודם ופרטיותם של הצדדים והעדים/ות. החוק אינו קובע, חיסיון מוחלט להליך הבדיקה. עם זאת ביה"ד מפרט את החשש מחשיפת  מידע שיימסר במהלך הבירור- מידע אינטימי, רגיש העלול לגרום לאי שיתוף פעולה של הגורמים הרלוונטיים עם הליך הבירור. חשיפה שכזו, מעלה את החשש כי בפועל הממונה לא תוכל לקיים בירור יעיל של תלונות והחשיפה של החומרים תפגע ביכולת למנוע הטרדות מיניות.

ביה"ד פוסק כי הצורך להבטיח קיומו של הליך יעיל של בירור תלונות על הטרדות מיניות מהווה שיקול רם ונכבד יותר שבטובת הכלל שמצדיק הטלת חיסיון על מידע שנמסר במהלך בירור תלונות על הטרדה מינית.

באם עולה בקשה כזו, לגילוי מסמכים ועדויות-   אלו שלבי התהליך שממליץ ביה"ד לפעול על פיהם-

  1. בחינת רלוונטיות המסמך ועוצמת הרלוונטיות
  2. תרומת הגילוי לחשיפת האמת מצדיקה את הפגיעה בערכים המוגנים על ידי החיסיון
  3. לבחון חלופות לגילוי מלא; לבחון אם לצדדים להליך דרכים חלופיות להוכחת טענותיה

בכל מקרה, אשר לאיזון הראוי בנסיבות המקרה, ביה"ד במקרה זה לא נדרש לבחון את נאותות הבדיקה; העדויות לפני הבודקת כמו גם דו״ח הבדיקה אינם בגדר ראיות ישירות, ולעדויות בכללותן ובוודאי לעדויות בנוגע לעובדים אחרים ולאירועים מהעבר הרחוק יחסית יש רלוונטיות נמוכה באופן יחסי. גילוי העדויות המלאות יגרום לפגיעה משמעותית בפרטיות עובדים אחרים, מעבר לפגיעה האינהרנטית הכרוכה בעצם הגילוי של מסמכי הליך הבדיקה.

במקרה הנדון אימץ ביה"ד את עמדת הבודקת וסירב להתיר גילוי של כל העדויות שנמסרו לה. ביה"ד הורה על גילוי של עדויות המתלוננות והנילון בלבד ועדויות אלו ימסרו לצדדים להליך.

20470-12-20 ע"בר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קטגוריות

פוסטים נוספים

שכר בין נשים וגברים- מורן- את איש או אישה?!

מהו הסוד הגדול והשמור ביותר בכל מקום עבודה?
השכר
מגיל צעיר אנחנו יודעות שאסור לנו לדון בשכר או בכסף . ונכון, לנו הנשים, יש נטייה להעריך משרה עם עשייה משמעותית על פני משרה שהשכר בה גבוה, אבל האם בבחירות הקריירה שלנו אנחנו בוחרות לקבל שכר נמוך יותר על אותה המשרה בדיוק שמבצע קולגה גבר?

לקריאת המאמר»

מה בין חיזור להטרדה?

אחת השאלות המשפטיות המהותיות הינה-  היא מתי חיזור הופך להטרדה מינית?- במקרה הנדון היה מדובר במגע ללא הסכמה, קרי חשש למעשה מגונה. האם מדובר במעשה מגונה- מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני?. הפסיקה שלפנינו, מתייחסת לשני קולגות בתפקידים בכירים במשטרה, שניהם מכירים מהעבודה, שניהם חוזרים ממשימה, מבושמים קלות, חניכים באותו קורס יוקרתי. ברכב עוד שני קצינים/ות נוספים. האם עסקינן בהטרדה מינית או מדובר בחיזור לגיטימי בין שני קולגות? נשאלת השאלה, מתי עובר הגבול בין חיזור להטרדה?

לקריאת המאמר»

פס"ד אורלי סלע

בפס"ד שניתן לאחרונה בביה"ד הארצי לעבודה בנושא הטרדה מינית עלתה השאלה של המצאת חומרי הבדיקה של הממונה הבודקת החיצונית למניעת הטרדה מינית ועדויות נוספות. הפסיקה משמעותית כי היא מהווה נדבך נוסף בחיזוק מעמדה של הממונה למניעת הטרדה מינית

לקריאת המאמר»
דילוג לתוכן